חסימה בשק הדמעות ובדרכי הדמעות

חסימת דרכי דמעות (Dacryostenosis) היא מצב רפואי שבו מערכת הניקוז של הדמעות חסומה חלקית או במלואה, מה שמוביל לדמעת יתר כרונית, הצטברות נוזלים ובמקרים רבים לזיהומים חוזרים ודלקת. הטיפול משתנה בהתאם לגיל ולמיקום החסימה – החל ממעקב שמרני וקומפרסים בתינוקות, דרך הרחבת פתחים במרפאה, ועד לניתוח מעקף כירורגי (DCR) לפתיחת נתיב ניקוז חדש אל חלל האף אצל מבוגרים.

תחושת רטיבות קבועה המצריכה ניגוב מתמיד, ראייה מטושטשת מבעד לדוק דמעות, או לחלופין נפיחות כואבת ואדמומית בצידי האף – התסמינים של סתימה בצינור הדמעות פוגעים משמעותית באיכות החיים ובנוחות היומיומית של המטופל. תופעה של עין דומעת שלא פוסקת היא לא "משהו שצריך ללמוד לחיות איתו". במרפאתה של פרופ' דפנה לנדאו, מומחית לאוקולופלסטיקה, תקבלו אבחון מדויק המבדיל בין גירוי קל לחסימה אנטומית, ומענה טיפולי או כירורגי שיחזיר את העיניים שלכם למצב מאוזן, נקי ובריא.

האנטומיה של מערכת הדמעות: מתפקוד תקין ועד להיווצרות חסימה

כדי להבין מדוע מתרחשת חסימה בדרכי הדמעות, חשוב להכיר בקצרה את המסלול הטבעי:

  • נוזל הדמעות מיוצר באופן רציף על ידי בלוטת הדמעות הממוקמת בחלק העליון-חיצוני של הארובה.
  • בכל מצמוץ, הדמעות נמרחות על פני הקרנית (להגנה, לחות וסיכוך).
  • לאחר מכן, העודפים מתנקזים דרך שני פתחים זעירים (פונקטום) בעפעף העליון והתחתון.
  • הנוזל זורם דרך צינוריות קטנות אל שק הדמעות, וממנו ממשיך אל חלל האף.

כאשר נוצר פקק או היצרות באחד ממקטעי המסלול, הנוזל לא מתנקז לאף, אלא זולג החוצה על הלחי. במצב כזה אנו מדברים על צינור דמעות סתום. יתרה מכך, נוזל עומד מהווה מצע פורה לחיידקים, מה שעלול להוביל למצב אקוטי של דלקת בשק הדמעות (Dacryocystitis), המלווה בנפיחות, מוגלה וכאב עז הדורש טיפול אנטיביוטי ולרוב גם כירורגי.

ההבדל בין תינוקות למבוגרים

הסיבות לחסימה משתנות מאוד בהתאם לגיל המטופל:

חסימה בשק הדמעות אצל תינוק

בקרב כ-2%-20% מהתינוקות מופיעה תופעה מולדת של צינורית דמעות חסומה. ברוב המוחלט של המקרים, הסיבה היא קרום דק בקצה התעלה (בחיבור לאף) שלא נפתח כראוי לקראת הלידה. למרבה המזל, ברוב המקרים הבעיה חולפת מעצמה עד גיל שנה בעזרת מעקב רפואי ועיסוי נכון של שק הדמעות. במקרים עיקשים (מעבר לגיל שנה), ניתן לבצע שטיפה ופתיחה של התעלה באמצעות צינורית דקיקה, פעולה קצרה המתבצעת בהרדמה כללית קצרה.

חסימת דרכי דמעות אצל מבוגרים

בניגוד לתינוקות, צינור דמעות סתום אצל מבוגרים הוא מצב נרכש. הסיבות יכולות להיות:

  • היצרות טבעית עקב גיל.
  • זיהומים ודלקות חוזרות בעין או בסינוסים.
  • פוליפים בחלל האף.
  • חבלות וטראומה (שברים בפנים).
  • במקרים נדירים – גידולים או שימוש בתרופות מסוימות.

במרבית המקרים, הסיבה לחסימה הנרכשת אינה ידועה.

תהליך האבחון: איך יודעים אם יש חסימה של שק הדמעות?

לא כל עין דומעת מעידה על חסימה. לעיתים, דווקא יובש קיצוני בעין גורם לייצור עודף (רפלקסיבי) של דמעות. במרבית המקרים במבוגרים, דמעת אינה נובעת מהפרעה בדרכי הדמעות, אלא מייצור יתר למשל בשל יובש או רגישות או בשל הפרעה במנח או חוזק העפעף התחתון. לכן, כדי לאבחן חסימה בשק הדמעות, נדרשת בדיקה אצל אוקולופלסטיקאי מומחה היכולה לכלול:

  • מבחן פלואורסצאין (Fluorescein Dye Disappearance Test – FDDT): הזלפת טיפה בצבע צהוב-זרחני לתוך העין והמתנה של כ-5 דקות. בעזרת אור כחול, הרופא בודק האם הצבע התנקז לאף (מצב תקין) או נותר "עומד" בעין – מה שמעיד על היעדר פינוי.
  • שטיפת דרכי דמעות: הזרקה עדינה של מים (סליין) בעזרת קנולה זעירה אל פתחי הניקוז בעפעף. אם המטופל מרגיש את המים בגרון/באף – המעבר פתוח. אם המים "חוזרים" אחורה או מתעכבים, מדובר על חסימה בצינורית הדמעות.
  • בחינת חלל האף באמצעות אנדוסקופיה קלה (טרם החלטה על ניתוח).

שימו לב: אם המטופל מגיע במצב של דלקת בשק הדמעות – תסמינים כגון כאב, אודם ובליטה באזור השק יובילו לרוב לדילוג על בדיקות השטיפה כדי לא להחמיר את הכאב והזיהום, ועוברים ישירות לניהול רפואי.

גישות טיפוליות: משמרני ועד לניתוח

מתי נבחר בטיפול שמרני?

כאשר ההפרעה (הדמעת) קלה ואינה פוגעת מהותית באיכות החיים של המטופל, וכל עוד אין סימני זיהום, לא תמיד חובה למהר לניתוח. פרופ' לנדאו תעדיף במקרים מתאימים לעקוב אחר המצב ולשלב טיפול תומך, כגון מתן תחליפי דמעות איכותיים (למניעת יובש המחמיר את הדמעת הרפלקסיבית) ותרגול ניקוי. עם זאת, אם מופיעה נפיחות בשק הדמעות, כאבים או זיהום מוגלתי מתמשך, לרוב מומלץ על התערבות כירורגית, לאחר טיפול אנטיביוטי. (הערה: רבים מחפשים פתרונות של טיפול טבעי בשק הדמעות, אך כאשר ישנה חסימה אנטומית פיזית של העצם או הרקמה, קומפרסים בלבד אינם מספיקים לריפוי אצל מבוגרים).

ניתוח DCR – ניתוח מעקף דרכי הדמעות

כאשר אובחנה חסימה בתעלת הדמעות במיקום עמוק לאורך תעלת הדמעות המחברת בין שק הדמעות לחלל האף, הטיפול היעיל ביותר הוא ניתוח כירורגי שנקרא פתיחת דרכי דמעות (Dacryocystorhinostomy – DCR) או מעקף דרכי דמעות.

מטרת הניתוח היא יצירת נתיב עוקף חדש: יצירת פתח זעיר בעצם המפרידה בין שק הדמעות לאף, כך שהנוזל יוכל להתנקז מחדש באופן תקין.

  • הגישה האנדוסקופית (הנפוצה כיום): הניתוח מתבצע מתוך חלל האף בעזרת אנדוסקופ (מצלמה זעירה), ללא כל חתך או צלקת חיצונית בפנים.
  • הגישה החיצונית: מתבצעת דרך חתך קטן בעור גשר האף. גישה זו נבחרת לרוב כאשר חלל האף הפנימי צר מדי (למשל עקב סטיית מחיצה קשה) כשהמטופל לא מעונין בתיקון מחיצה או כאשר הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית למטופלים שאינם כשירים להרדמה כללית, אז לרוב מתבצע הגישה החיצונית.

בסיום הניתוח שאורך לרוב כשעה ומתאפיין באחוזי הצלחה גבוהים של 80%-90%, פעמים רבות משאירה המנתחת צינורית סיליקון שקופה ועדינה בתוך הנתיב החדש. צינורית זו מונעת מהגוף לסגור את הנקב בתהליך ההחלמה. הצינורית אינה מפריעה לראייה ומוסרת במרפאה ללא כאב או צורך בהרדמה לאחר מספר חודשים.

שאלות נפוצות

האם יש דברים שכדאי להימנע מהם לפני בדיקת דרכי דמעות במרפאה?

מומלץ להימנע מהרכבת עדשות מגע ביום הבדיקה. יש להסירן טרם ביצוע בדיקה עם פלואורסצאין.

האם הניתוח כואב, ומתי אפשר לחזור לעבודה?

הניתוח עצמו אינו כואב שכן הוא מבוצע לרוב תחת הרדמה מלאה. בימים הראשונים שלאחר הניתוח, ייתכנו תחושת גודש, דימומים קלים מהאף או רגישות מקומית. אלו תופעות החולפות מעצמן. מרבית המטופלים מסוגלים לחזור לפעילות מתונה ועבודה משרדית בתוך כ-7 עד 10 ימים, אך יש להימנע מקינוח אף אגרסיבי ומפעילות ספורטיבית מאומצת למשך מספר שבועות.

האם שק דמעות חסום יכול לפגוע בראייה עצמה לטווח הארוך?

חסימת שק הדמעות אינה פוגעת בעצב הראייה או בגלגל העין באופן בלתי הפיך. עם זאת, דמעת כרונית משמעותית מייצרת מעין "מסך מים" שגורם לטשטוש ראייה ממושך ומקשה על נהיגה, קריאה ועבודה מול מסך. זיהום פעיל בשק הדמעות עלול במקרים נדירים להתפשט לארובת העין ועל כן יש צורך בטיפול אנטיביוטי.

מתלבטים מהו מקור הדמעת שלכם? בואו נבדוק

אם אתם או ילדיכם סובלים מדמעת עיקשת, נפיחות סביב האף, או אי-נוחות מתמשכת המפריעה בשגרת היום, זה הזמן לקבל אבחנה מדויקת מידיים מיומנות.

פרופ' דפנה לנדאו, רופאה בכירה במכון האוקולופלסטיקה בבית החולים "שיבא" ומומחית בעלת ניסיון עשיר בניתוחי DCR מתקדמים, מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ במרפאה. אנו נאבחן את מקור החסימה באמצעים המתקדמים ביותר, ונתאים לכם את תוכנית הטיפול הנכונה ביותר – שמרנית או כירורגית – כדי להחזיר לכם עיניים בריאות ונוחות מלאה.

אל תתנו לדמעות להפריע לכם לראות ברור. צרו איתנו קשר עוד היום:

צור קשר

השאר פרטים ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן