ציסטה דרמואידית בארובת העין: אבחון, מעקב והסרה

ציסטה דרמואידית היא נגע מולד שפיר, שאינו סרטני, והיא הנגע הציסטי השכיח ביותר בארובת העין בילדים ומהווה כמחצית מכלל נגעי הארובה בגיל הזה. הציסטה נוצרת כבר בהתפתחות העוברית משכבה שנקראת אקטודרם, ומתגלה לרוב כבליטה בצד החיצוני-עליון של העין בשנות החיים הראשונות. ברוב המקרים היא אינה כואבת, אינה פוגעת בראייה ומהווה הפרעה קוסמטית בלבד. ההחלטה בין מעקב לבין הסרה ניתוחית נקבעת לפי מיקום הציסטה, גודלה והאם היא מפריעה לילד.ה. לעיתים נעשה שימוש במונח הלא רשמי "דרמואיד ציסט בעין" או "דרמואיד בעין", גם כאשר העין עצמה אינה מעורבת כלל.

מה זה דרמואיד ציסט (Dermoid cyst)?

Dermoid cyst הוא נגע מולד שפיר שנוצר במהלך ההתפתחות העוברית משכבת האקטודרם. הציסטה יכולה להתפתח באזורים שונים בארובה, אך האזור השכיח ביותר הוא קו החיבור שבין העצמות בצד החיצוני-עליון של העין (frontozygomatic suture). מיקומים נוספים הם הצד הפנימי-עליון של הארובה בסמוך לגשר האף (frontoethmoidal / frontomaxillary suture), ושאר אזורי הארובה.

הציסטה גדלה לרוב באיטיות, עד שניתן להבחין בה או בהשפעותיה במהלך השנים הראשונות לחיים. במרבית המקרים היא שטחית, אך לעיתים יש מעורבות עמוקה ורחבה יותר, ולעיתים הציסטה עוברת דרך מעין חלון בעצם (dumbbell cyst) אל עבר רקמות ארובת העין, המוח או האף.

תמונה 1. ציסטה דרמואידית, עין ימין, המתבטאת בבליטה בצד החיצוני-עליון של העין. זהו המיקום השכיח ביותר לציסטה דרמואידית. את הציסטה ניתן להסיר בניתוח.

מה ההבדל בין ציסטה דרמואידית לציסטה אפידרמואידית?

שני הנגעים נראים דומים מבחוץ, וההבדל ביניהם הוא בתוכן שהציסטה מכילה. דרמואיד ציסט (dermoid cyst) יכולה להכיל מבנים שמקורם בשכבת הדרמיס, כגון שיער, עצם ושן, ואילו אפידרמואיד ציסט (epidermoid cyst) אינה מכילה מבנים אלה.

איך הציסטה משפיעה על העין וסביבתה

לרוב ציסטה דרמואידית אינה פוגעת בעין או בארובה ואינה גורמת לכאב. ההשפעה תלויה בעיקר במיקום הציסטה בארובה ובגודלה. הציסטה יכולה להיות רכה או נוקשה, ניידת או מקובעת לרקמות העמוקות. במרבית המקרים היא אינה מפריעה לעין, לראייה או לתפקוד, ומהווה הפרעה קוסמטית בלבד.

המצבים החריגים, שכולם נדירים, הם אלה:

• ציסטה בעומק הארובה שיכולה לגרום לבלט של העין או לפזילה.
• ציסטה שנקרעה וזלג תוכנה, למשל בעקבות חבלה, ויכולה לגרום לתגובה דלקתית עד צלוליטיס. מצב כזה מתבטא לעיתים בחום, בנפיחות, באודם ובדלקת בארובת העין.
• התפתחות תעלה בין הציסטה אל פני שטח העור, עם ניקוז של תוכנה דרך העור, הנקראת פיסטולה.

תמונה. תמונה של ילד עם דרמואיד ארובתי שמנקז תוכן החוצה אל פני העור דרך פיסטולה (חץ). ממצא זה אינו שכיח בציסטה דרמואידית.
מקור: Ben Simon G., Greenberg G., Landau Prat D. (Eds) Atlas of Orbital Imaging. Springer 2021

אבחון דרמואיד ואפידרמואיד בארובה

תהליך האבחנה מתחיל בבדיקה אצל רופא.ת עיניים. במפגש נשאלים ההורים מהם התסמינים: האם הבחינו בבליטה סביב לעין, בבלט של העין עצמה, בפזילה, בכאבים, בהפרעה בראייה, באודם או בנפיחות, ובאירועים חוזרים של דלקת באזור. בבדיקה מתבצעת הערכה של העין והארובה.

במרבית המקרים, שבהם הציסטה רכה, ניידת וממוקמת במיקום השכיח בצד החיצוני-העליון של העין, האבחנה מתקבלת בבדיקה הקלינית בלבד, ללא חובת הדמיה. המשך הבירור נקבע כך:

• אולטרסאונד רקמות רכות משמש לעיתים לאישוש האבחנה. זו בדיקה מהירה שאינה כרוכה בקרינה או בכאבים ואינה מצריכה הרדמה כללית.
• הדמיית CT ולאחריה MRI נדרשות כאשר הציסטה אינה במיקום השגרתי, אינה רכה או ניידת, או כאשר יש סימנים עיניים או ארובתיים אחרים.

חלק מהציסטות אינן סימפטומטיות כלל ומתגלות במקרה בבדיקות הדמיה שנערכו מסיבות אחרות. חלק אחר מתגלה בעקבות קרע של הציסטה הגורם לתגובה דלקתית. על פי פענוח בדיקות ההדמיה, בשילוב עם תוצאות הבדיקה הקלינית, מחליטים על המשך הבירור והניהול הרצויים. כאשר הממצא אינו אופייני לציסטה, הבירור נועד גם לשלול אבחנות אחרות של גידול בארובת העין.

תמונה. ילדה עם דרמואיד ארובתי קדמי משמאל שממוקם בצד הפנימי – עליון של הארובה, סמוך לגשר האף. בנגעים באזור הזה מפנים להדמיה של הארובות והמוח מסוג CT ו/או MRI לצורך שלילת אבחנות אחרות.
מקור: Ben Simon G., Greenberg G., Landau Prat D. (Eds) Atlas of Orbital Imaging. Springer 2021

תמונה. בבדיקת הדמיה מסוג MRI של אותה ילדה הודגם דרמואיד ארובתי (חץ).
מקור: Ben Simon G., Greenberg G., Landau Prat D. (Eds) Atlas of Orbital Imaging. Springer 2021

מתי מסירים את הציסטה ומתי מספיק מעקב

לאחר שמתקבלת האבחנה יש לשקול האם להוציא את הציסטה או שניתן להמשיך במעקב בלבד.

• מעקב בלבד נשקל כאשר מדובר בציסטה שטחית וקטנה שאינה מפריעה לילד.ה. חשוב להיות מודעים לסיכון אפשרי לקרע של הציסטה עם דלקת משנית, המצריכה טיפול ומעקב ולרוב הוצאה של הציסטה הקרועה. בנוסף, הנגע עלול לגדול ולגרום לשינויים בעצם הסמוכה.
• ניתוח להוצאת הציסטה מומלץ בשאר המקרים.

איך מתבצע הניתוח להסרת הציסטה

ניתוחים אלו מתבצעים על ידי רופאות ורופאי עיניים עם התמחות על באוקולופלסטיקה, ולרוב בהרדמה כללית. ישנן מספר גישות ניתוחיות, כתלות בין השאר במיקום הציסטה ובגודלה. בציסטות השכיחות הממוקמות ברביע העליון-חיצוני, חתך הגישה יכול להתבצע ישר מעל הציסטה, סמוך לגבה או בתוכה, או בקפל העפעף, בהתאם למאפיינים השונים. כמו בכל ניתוח, מושם דגש רב על תפירה קפדנית להשגת תוצאה אסתטית מיטבית. במהלך הניתוח חושפים את אזור הציסטה, מסירים אותה ושולחים אותה לבדיקה פתולוגית.

סיכום ובחירת מנתח.ת

ציסטה דרמואידית או אפידרמואידית היא נגע שפיר מולד, והיא הנגע הציסטי הארובתי השכיח ביותר בילדים. האבחון והטיפול מנוהלים על ידי רופא.ת עיניים עם מומחיות באוקולופלסטיקה, והטיפול מותאם אישית לכל מקרה. מומלץ לבחור במנתח.ת בעל.ת ניסיון רב ונרחב בתחום.

פרופ׳ דפנה לנדאו היא מומחית לרפואת עיניים ומנתחת פלסטית של העפעפיים וארובות העיניים, המשמשת כרופאת עיניים בכירה במכון האוקולופלסטיקה של המרכז הרפואי שיבא. פרופ׳ לנדאו הקימה את מרפאת אוקולופלסטיקה ילדים הראשונה בארץ בשיבא והיא אחראית המרפאה, ומנהלת את שירות אוקולופלסטיקה ילדים במרכז הרפואי מדיקה. לפרופ׳ לנדאו ניסיון רב בניתוחי דרמואיד ואפידרמואיד ארובתי.

לצפייה במאמר על שאתות שפירות בארובת העין בילדים לחצו כאן.

לפרטים נוספים ולתיאום בדיקה אפשר לפנות למרפאת פרופ׳ דפנה לנדאו בטלפון 054-5570070.