צניחת עפעף אצל תינוקות וילדים נצפית בכ200-300 ילודים מדי שנה בישראל בדרגות חומרה משתנות, ומהווה אבחנה שכיחה יחסית במרפאות אוקולופלסטיקה ילדים. בעגה המקצועית, צניחת העפעפיים העליונים נקראת פטוזיס, וכאשר מופיע פטוזיס אצל תינוקות יש חשיבות עליונה לאבחון מוקדם וניהול מתאים כדי למנוע מצב של התפתחות עין עצלה – מצב שבו מסלולי הראיה לא מתפתחים כראוי ונוצר נזק בלתי הפיך לראיה.

מדוע נוצר פטוזיס אצל תינוקות

כדי להבין מדוע נוצר פטוזיס אצל תינוקות יש להבין תחילה כיצד בנויים העפעפיים. העפעפיים הינם מבנים מורכבים שתפקידם לכסות ולהגן על העיניים, בדגש על הקרנית, עליה הם מגוננים מפציעות ושומרים על הלחות. בנוסף, הם מקטינים את האור החודר לעין ומסלקים גורמים זרים היוצרים גירויים. לכל אחד מאיתנו יש עפעפיים עליונים ותחתונים, ובפטוזיס הכוונה היא בדרך כלל לצניחה של העפעפיים העליונים. העפעפיים בנויים מ- 2 שכבות עיקריות: החיצונית שמורכבת מעור ושריר האורביקולריס, והפנימית המורכבת מלוחית קשיחה הנקראת טרזוס ולחמית המכסה אותה מהצד הפנימי של העפעף. לוחית הטרזוס תומכת ושומרת על צורת העפעפיים, ובה מצויות גם בלוטות מייבומיאן המפרישות חומר שומני שמונע התאיידות של הדמעות. בנוסף בעפעף כלי דם עורקיים וורידיים, עצבוב רצוני ולא רצוני, רצועות חיבור שונות ועוד.

בעוד שאצל מבוגרים הסיבה העיקרית לצניחה של העפעפיים העליונים (בשתי העיניים או בעין אחת), היא התרופפות הדרגתית עד ניתוק חלקי של שריר הלבטור (levator palpebrae superioris) ששומר על מנח תקין של העפעפיים המורמים, הרי שאצל תינוקות וילדים הבעיה הינה מולדת. כלומר, השריר שעימו נולדו הינו חלש ומנוון במידה כזו או אחרת, ומכיל שינויים פיבורטיים ו/או שומניים. זהו מצב בו העפעפיים אינם נפתחים באופן מלא, לא פעם עקב סיבות תורשתיות אך לעיתים עקב בעיות אחרות. בנוסף, במקרים רבים של פטוזיס מולד, לא רק שהעפעף לא עולה כמו שצריך, אלא במבט למטה העפעף לא יורד כמו העפעף הנגדי התקין – כלומר במבט מטה, העפעף הצנוח דווקא גבוה יותר. תופעה זו נקראת lid lag. אכן, לעיתים פטוזיס מולד מלווה בבעיות אנטומיות ועיניות נוספות, אותן יאבחן מומחה לרפואת עיניים, והן עשויות להכתיב את ההתערבות הנבחרת.

לאילו בעיות יכולה לגרום צניחת עפעף ילדים

צניחת עפעף ילדים עשויה להופיע בדרגות חומרה שונות, כאשר ככל שהבעיה חמורה יותר כך יש לטפל בה בצורה מתקדמת יותר. במקרים קלים יחסית בהם אין הפרעה לראיה, ניתן להמתין אפילו שנים, תוך שהילד מצוי במעקב משולב אצל אוקולופלסטיקאי.ת יחד עם מומחה.ית לרפואת עיניים ילדים. במידת הצורך מומלץ על כיסוי של העין התקינה למשך מספר שעות בכל יום. במקרים של צניחה חמורה עם הסתרה של האישון ובכך חסימה של הראיה, מקובל להפנות לאוקולופלסטיקאי.ת לצורך ניתוח תיקון במהרה, לעתים גם בשבועות הראשונים לחיים.

ניתוחי תיקון פטוזיס מבוצעים בכל הגילאים, מינקות ועד בגרות, וישנם מספר סוגי ניתוחים המותאמים לכל מקרה לגופו. חלק לא מבוטל מהניתוחים מבוצעים כאמור בגילאים צעירים מאוד, ובכל מקרה יש להיות עם היד על הדופק. זאת מכיוון שעשויות להתפתח בעיות לאורך זמן, בין אם מדובר בפטוזיס דו צדדי או חד צדדי. במקרים של צניחת עפעף נכרת, הילד לעתים מטה את ראשו לצד או מעלה בשביל לראות היטב – abnormal head posture. הפרעה חמורה עלולה להיווצר גם בפטוזיס חד צדדי, כאשר העפעף הנפול מפריע לשדה הראייה של התינוק או הילד. במקרים כאלו, המוח של הילוד או הפעוט לומד להסתמך על המידע המגיע מהעין התקינה, ובאופן הדרגתי מוותר על האינפורמציה ועל השימוש המלא בעין המכוסה. כתוצאה מכך, העין המכוסה ומערכת הראייה הקשורה אליה אינן מתפתחות היטב, תופעה הנקראת "עין עצלה". במקרים כאלו הניהול יכול לכלול כיסויים בלבד (הנחת רטיות על העין עם העפעף התקין) למשך מספר שעות ביום ובכך "להכריח" את המח להתרגל לראות גם בעין עם העפעף הצנוח. במקרים בהם כיסויים אינם מספיקים, לרוב מומלץ על הפניה לניתוח תיקון בהקדם, בהתאם לגילו של התינוק ולחומרת הבעיה.

לעתים מבוצע תיקון עפעף צנוח בילדים גם במקרים שבהם אין סכנה לעין עצלה. לעפעף נפול והמראה שההפרעה מקנה לילד עלולה להיות השפעה על היחס אליו הילד זוכה מהסביבה, ועם הגיל לעתים מתפתחת הפרעה בדימוי העצמי ו/או בבטחון העצמי. לרוב, ככל שהגילאים מתקדמים לעבר הגן, בית הספר היסודי והלאה, כך עולה לעתים הצורך בתיקון ההפרעה הקוסמטית, אפילו אם אין סכנה להתפתחות הראיה ואם אין מנח ראש לא תקין. עוד בעיה שעלולה להיווצר היא שינויים אנטומיים באזור עמוד השדרה הצווארי. זאת מאחר שהילד מרים את ראשו על מנת שיוכל לראות עצמים המופיעים בחלק העליון של שדה הראייה, החסום על ידי העפעף. לעיתים הרמת הראש היא כה תדירה עד שנוצרים שינויים, ולכן ההחלטה על הניתוח בהחלט לוקחת בחשבון את תדירות הרמת הראש ועוצמתה כלפי עצמים באזורים שונים של שדה הראייה. מעבר לכך, פטוזיס עלולה להוביל להתפתחות של צורך במשקפיים בשל צילינדר מוגבר ולהפרעות נוספות של הראייה.

מה עושים בניתוח פטוזיס מולד

כמעט תמיד ניתוח פטוזיס מולד בגילאים הצעירים יתבצע תחת הרדמה מלאה, ואורכו משתנה בהתאם להליך הנבחר. מובן שלפני כן יש לבצע בדיקות שונות, ובהתאם לגילו של הילד להיות במעקב אחר חומרת הצניחה, מידת הניוון של השריר והפרעות העלולות להתפתח כמתואר לעיל. כאמור, הגורם המרכזי לפטוזיס הוא שהשריר המרים את העפעף חלש ומנוון, אינו מפותח היטב. במידה וקיים תפקוד מסוים של השריר, במרבית המקרים יבוצע ניתוח לקיצורו; כשמקצרים את השריר, תפקודו משתפר. מדובר בהתערבות מדויקת ביותר דרך חתך בקפלי העפעפיים, עם תוצאה אסתטית טובה. יחד עם זאת, במקרים בהם השריר לא מפותח ומנוון במידה חמורה, קיצורו עשוי שלא להספיק. לכן מבצעים התערבות אחרת שבו מקשרים בין שרירי המצח לבין העפעף. בפעולה זו משתמשים בחוט או מתלה מלאכותי (סיליקון, ניילון וכדומה), או לקיחה של רצועה מצידה החיצוני של הירך. בשלב הבא מחברים את העפעף לשרירי המצח, וכך כאשר הילד מרים את הגבות העפעף עולה.

האם צניחת עפעף מולדת חולפת לגמרי בעקבות הניתוח

מטרת הניתוח לשפר את מנח העפעף באופן מיטבי ולהגיע לתוצאה אסתטית מקסימלית תוך סימטריה מיטבית בין העפעפיים כשהילד/ה מביט ישר קדימה. חשוב לדעת כי במקרים של תיקון חד צדדי לא נדיר לראות הבדל מסויים בין מראה העיניים, המחמיר בעיקר במבט מטה, אז העפעף בעין המנותחת לעתים גבוה יותר בהשוואה לעפעף השני (lid lag). מדובר במהלך אחר ניתוחי תקין. מומלץ לבחור במנתח.ת בעל.ת נסיון רב ונרחב בתחום.  

דוגמא מצוינת לכך מהוות המרפאות של ד"ר דפנה לנדאו. ד"ר לנדאו הינה מומחית לרפואת עיניים, מנתחת פלסטית של העפעפיים וארובות העיניים, המשמשת בתור רופאת עיניים בכירה במכון האוקולופסטיקה של המרכז הרפואי שיבא. ד"ר לנדאו הקימה את מרפאת אוקולופלסטיקה ילדים הראשונה בארץ בשיבא והנה אחראית המרפאה. ד"ר לנדאו הנה מנהלת שירות אוקולופלסטיקה ילדים במרכז הרפואי מדיקה. לד"ר לנדאו נסיון רב בתיקון פטוזיס מולד ונרכש.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל מרפאות ד"ר דפנה לנדאו בטלפון 054-5570070.